יום חמישי, 7 בנובמבר 2019

אילנה גרינשטיין השתלמות בצפרות

סיפור מהשתלמות צפרות: הצפרית ברוריה גל מקיבוץ להב הזמינה אותנו לספירת נדידת הסתיו מעל הים, שאורגנה ע"י אוניברסיטת ת"א. הצטיידנו במשקפות ובמגדיר ציפורים והתמקמנו עם כל הצפרים המומחים על הדיונות מעל הים. כל פעם מישהו מהם היה צועק "עמוד מס. כך וכך" ואנחנו מהר מדפדפים במגדיר למצוא מי זאת הציפור שחלפה מהר מידי לנגד עינינו. לא כל כך הסתדר לנו מה שראינו במגדיר עם מה שחזינו. השיא היה שצעקו מס. עמ' מסוים, פתחנו את הספר ובהתרגשות גדולה ראינו שמדובר בתרנגול שלג קווקזי. אבל מה הוא עושה פה ולמה אין שמץ דמיון בינו ובין הציפורים שמולנו? כל הצפרים פרצו בצחוק רועם. הסתבר שהם עבדו עם מגדיר ציפורים מקצועני ואילו אנחנו עבדנו עם המגדיר הרגיל לציפורי ארצנו... 
דרך אגב, תרנגול שלג מרהיב פגשתי שנים מאוחר יותר,  בהימלאיה, בטרק של האוורסט... 
בהזדמנות אחרת, היינו יחד עם כל צוותי הדרום, בתחנת הטיבוע ליד אילת, אבל הציפורים, במקום לנחות ברשתות, ברחו ונעלמו. עד מהרה הסתבר במי האשם: שנוזל, הכלב של דירת הבנות, קפץ כל פעם והניס אותן. כמובן שחטפנו על הראש - מי זה מביא כלב להשתלמות צפרות...אבוי לאותה בושה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה