צפי וינברג (כצנלסון )

היי עזיז יקר
באמת תודה שאתה עושה את הבלוג ומנסה להחיות את התקופה הזאת. יש כבר המון קורי עכביש על התקופה הזאת אצלי. 
אני לא זוכרת בוודאות איך ההתקשרות עם החברה להגנת הטבע התחילה אצלי. נראה לי שפגשתי בחורה בשם עיבל שהדריכה בגלבוע והתיידדתי איתה באחד מטיולי תנועת הנוער. ופשוט מאז ומתמיד אוהבת לטייל בטבע. 
הדרכתי את חוג רענן עם ילדים טעוני טיפוח, וכיום אני עובדת עם משפחות במצוקה בקנדה דרך טיפול באומנות. יוצרים ביחד עם חומרים מהטבע או חומרי מיחזור למודעות על שמירת טבע.
לגבי התקופה במל״ש אני זוכרת שישנו לילה אחד בדירה עם עכן קטן שברח מהקופסה שלו, ועזיז כמובן בא להושיע אותנו. אני עוד זוכרת שטעינו בדרך בטיול צוות בסיני, חיכינו עד שהירח עלה כדי להמשיך בדרך. היה לילה קר והצטופפנו כולנו לחיבוק אחד גדול כדי להתחמם. זוכרת טיולי לילה לעוגות לילה וטיולי יום לקונדיטוריה השניה.
נדב בלוך: הזכרת את טיול הצוות לסיני שנגמר בלילה:
זה היה טיול צוות לפרידה ממזרח סיני כי את המערב כבר החזירו למצריים. בדרך חזרה לאילת הוחלט לנסות לטייל בואדי ממזרח לכביש נואיבה דהב. התחלנו את הטיול בשעה דיי מאוחרת מבלי לדעת מה מצפה לנו ואז הסתבר שהוואדי עם הרבה מפלים שהיה צריך לעקוף בצורה לא פשוטה, ואכן חיכינו לזריחת הירח שהיה מלא כדי להמשיך במסלול.

יעל שרעבי

הדרכתי במל״ש ב״ש ומכירה אותך מטיולי חולות משותפים שהדרכנו ולא שוכחת את תיבת הדואר שלך בחולות, טעית רק בתחום התמחותי שהוא זואולוגיה ואקולוגיה ולא ארכאולוגיה.

אכן הדרכתי בצבא בביה״ס שדה בוקר ב1975-6 ובמל״ש באר שבע  מ1981 עד 1990 בערך בהיקפי משרה משתנים, אחרי סיום התואר ה1 ובמהלך ואחרי התואר ה2 בביולוגיה בבן גוריון. בב״ש הדרכתי בתקופה שאילנה ואולי היו מנהלי המל״ש, בניתי ורכזתי את החוגים בשנה הראשונה שהתחילו בחלה״ט, רכזתי גם השתלמויות מורים וגננות בייעוץ  ותאום ועם לוי יהב הכנו תכנית לימודי ארץ ישראל וסביבה לבתי ספר בבאר שבע וסביבתה תכנית משותפת למשה״ח, חלה״ט ובדרום מכללת קיי,   שבה אני עובדת עד היום כמרצה במדעים זואולוגיה, אקולוגיה, הוראה חוץ כיתית, חינוך סביבתי וקיימות, ריכוז טיולים וקורסי הסיור הקצר. ועוד תפקידים שקשורים בפדגוגיה ומתודיקה. ניהלתי גם את ביה״ס להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה בפועל במערכת החינוך. 

אילנה גרינשטיין השתלמות בצפרות

סיפור מהשתלמות צפרות: הצפרית ברוריה גל מקיבוץ להב הזמינה אותנו לספירת נדידת הסתיו מעל הים, שאורגנה ע"י אוניברסיטת ת"א. הצטיידנו במשקפות ובמגדיר ציפורים והתמקמנו עם כל הצפרים המומחים על הדיונות מעל הים. כל פעם מישהו מהם היה צועק "עמוד מס. כך וכך" ואנחנו מהר מדפדפים במגדיר למצוא מי זאת הציפור שחלפה מהר מידי לנגד עינינו. לא כל כך הסתדר לנו מה שראינו במגדיר עם מה שחזינו. השיא היה שצעקו מס. עמ' מסוים, פתחנו את הספר ובהתרגשות גדולה ראינו שמדובר בתרנגול שלג קווקזי. אבל מה הוא עושה פה ולמה אין שמץ דמיון בינו ובין הציפורים שמולנו? כל הצפרים פרצו בצחוק רועם. הסתבר שהם עבדו עם מגדיר ציפורים מקצועני ואילו אנחנו עבדנו עם המגדיר הרגיל לציפורי ארצנו... 
דרך אגב, תרנגול שלג מרהיב פגשתי שנים מאוחר יותר,  בהימלאיה, בטרק של האוורסט... 
בהזדמנות אחרת, היינו יחד עם כל צוותי הדרום, בתחנת הטיבוע ליד אילת, אבל הציפורים, במקום לנחות ברשתות, ברחו ונעלמו. עד מהרה הסתבר במי האשם: שנוזל, הכלב של דירת הבנות, קפץ כל פעם והניס אותן. כמובן שחטפנו על הראש - מי זה מביא כלב להשתלמות צפרות...אבוי לאותה בושה...

אילנה גרינשטיין - טיול בגשם

[11/7, 4:52 PM] Aziz: אילנה תספרי על הטיול הנודד שנתקע בגשם בעין גדי אחרי שאמרו להם "בעין גדי לא יורד גשם אף פעם 360 ימים ללא גשם" ואז הם נתקעו שם באכסניה
[11/7, 5:13 PM] אילנה גרינשטיין: לא באכסניה, בלינת שטח..זה היה במסגרת של"ח, ביה"ס הריאלי חיפה. מסלול 3 ימים שבנינו והדרכנו לא מעט פעמים. התחלנו ממשטרת לוציפר וירדנו לבקעת ערד, דרך מערות המגורים בקריות, ג'נבה ומרכז. התארגנו ללינת שטח, כאשר רק טיולית אחת הקפיצה אלינו את הציוד עבור כל השכבה (היו יותר ממאה נערים ונערות). אבל אז נפתחו ארובות השמיים והחל מבול. לא היתה ברירה אלא להתפנות. טיפסנו בבוץ, בגשם וברוח להר עמשא, לשם הצלחתי להזעיק את האוטובוסים. אבל מה עושים הלאה? התייעצתי עם מנחם זלוצקי , שהיה אז רכז האזור ולימים מזכ"ל החל"ט ומנחם יעץ לי להוריד אותם לעין גדי, שם אף פעם לא יורד גשם... ובכן, התמקמנו בחניון ע"ג, באמת היה נעים וחמים וכולם נרדמו כהרף עין. אלא שלפנות בוקר החל לטפטף, טיפות ענקיות, שהפכו במהרה לגשם סוחף. התקפלנו מהר ככל האפשר, הפעם האוטובוסים כבר היו צמודים אלינו, אבל שוב: מה עושים איתם? את הריאלי לא מחזירים הביתה לפני הזמן.. החלטתי, הפעם כבר בלי להתייעץ, לקחת אותם למסלול בהר סדום. בדך עוד עמדנו וחיכינו שהכביש יפתח (נסגר עקב השטפונות) , הספקנו לטייל במערת הקמח ובנחל פרצים, בבוץ לבן ודביק, והחזרנו אותם בריאים ושלמים, עמוסי חוויות מן המדבר הצחיח..

נחל כובשים

שאלתי את ציבור המדריכים שאלה: הדרכת נחל כובשים פעם? והרי תגובות המדריכים:
[11/7, 11:02 AM] Aziz: הדרכת נחל כובשים פעם?
[11/7, 11:03 AM] דורית וינר (הופמן): הרבה פעמים וגם היתה שם התאונה המפורסמת בטיול של יסכה ושלי
[11/7, 11:06 AM] אהרון ליפר: כן כן בוודאי, הדרכתי שם אבל לא סחבתי איתי מצלמה כשהדרכתי, אז שאין לי תמונות להציע. יש לי זכרונות בראש שלי לשתף אבל אין לי תמונות להציע
[11/7, 11:01 AM] רבקה זלדיס: בטח אבל האמת שלא זוכרת כלום
[11/7, 11:00 AM] אורני זקס: הרבה פעמים ... אפילו עברתי שם פעם את אחד הסיוטים הכי גדולים
[11/7, 11:00 AM] אורני זקס: נפל ילד ועשה שבר פתוח ביד והאוטובוס כבר עזב...
[11/7, 11:01 AM] אורני זקס: היה נוראי ... חזר לי עכשיו הזכרון של זה... הילד קם וצרח, אני לא זוכרת מי הייתה המדריכה השנייה ...אולי קטיה?  לקחנו אותו ועלינו לכביש ועצרנו טרמפ לחץ, ישר לסורוקה... אני הייתי איתו עד שהאמא הגיעה והיא ישר התחילה לטפוח על החזה ולצרוח: וי וי וי איזה אסון קרה לי!!
[11/7, 11:00 AM] אורנה אדניה: 360 פעמים כל כיתות ג-ה משכונת ג וד
[11/7, 10:59 AM] יובל גורן: כן, בהחלט. הרבה סל"תים לשם, והמחלקה שלנו באב"ג חפרה את אתר הברכות החצובות בסלע שנחשב עד אז לביזנטי והפך למבנה מבוצר הלניסטי.
[11/7, 10:59 AM] אפרת סטרטינר (בראון): הדרכתי לפני מיליון שנה. לא זוכרת כלום...
[11/7, 10:58 AM] אורית דולברג: לא זוכרת
[11/7, 11:09 AM] איילת דנגור: זה הנחל מצפון לעיר? היה מסלול מזרחי והיה מערבי?..
[11/7, 11:11 AM] Aziz: כן זה הנחל, היתה גם מערה ובאר, זוכרת?
[11/7, 11:16 AM] איילת דנגור: כן היה עולם ומלואו... במקום שנראה משעמם
[11/7, 11:00 AM] אילנה גרינשטיין: אוף, המון פעמים. כיתות א- ב מעומר וכו. אבל כמובן אין לי תמונות
[11/7, 11:14 AM] אורנה שפירא: עשינו השתלמות מסלול שם למיטב זכרוני. לא זוכרת אם הדרכתי
[11/7, 10:58 AM] אולי: מי זוכר
[11/7, 11:32 AM] אפי כסיף: המצאתי את הפעילות שם. בסוף השבוע אחפש ואעביר
הדרכת נחל כובשים פעם?
[11/7, 11:31 AM] מעיין: כן
[11/7, 11:36 AM] כרמן סלע: משערת שכן, אבל לא זוכרת, מתחת לבית חולים הפסיכיאטרי ואז מעבר לכביש הראשי ?
[11/7, 11:47 AM] אמנון רייס: כמובן, אבל לא זוכר לגביו משהו מיוחד חוץ מזה שהשתמשתי בשירותיו של יובל גורן שהתחפש לבדואי בכדי להפגיש את הקבוצה עם בדואי "אסלי" שהכין להם תה...😜 הוא חיכה לנו בנחל
[11/7, 10:58 AM] אפרת שכטר לוי: לא זכור לי

[11/7, 12:57 PM] אדירה פרלמוטר: לא חושבת
[11/7, 12:31 PM] מאי:  הדרכתי אותו המון פעמים אבל חשבתי שהוא עכשיו קבור תחת שכונת רמות.  אני אחפש בבית ואראה אם יש לי משהו
[11/7, 12:28 PM] שני זמר טוב: הדרכתי הרבה פעמיים אבל אין לי כל זכרון לא בתמונות ולא בראש
[11/7, 12:18 PM] שלומית: הדרכנו הרבה וכתבנו דף מסלול.
[11/7, 12:11 PM] אירית פרידמן: זה היה ככ'' מזמן..בטוח אבל לא זוכרת ממש
[11/7, 3:52 PM] הגר: הי.. הדרכתי , וגם בורות ביזנטים ..
[11/7, 2:46 PM] צפי: בטח הדרכתי
עזיז: אני הדרכתי את נחל כובשים רק פעם אחת בסל"ת בשבת. רצה הגורל והמחנך שלי ביסודי מיימון אלבז היה בטיול הזה. ועכשיו אני מתחיל לספר לקבוצה איך נחל כובשים שהיה ממש מתחת לבית ספר היסודי שלי (4 שנים א' ב' ז' ח') הוא המקום אליו ברחנו מבית הספר לעשן סיגריות ולבשל קפה, לצוד חוחיות, ארנבות, חגלות ולהתאמן בזריקת אבנים. אבל זה היה המקום אליו המורה חיה שהייתה המורה לטבע המופלאה שלנו לקחה אותנו להפוך אבנים ולהכיר חרקים וזוחלים. בסוף ההדרכה שכללה קשקושים על "תצורת ציקלג" ו "התאמות של צמחי מדבר לסביבתם" ועוד כהנה וכהנה הבלים. שרבב מורי הקשיש " גדיים נעשו תיישים ותלמידים קנו חכמה.." ואני בושתי בנעורי הפוחזים עד מאוד בפני מורי הקשיש...

אהרון ליפר

[11/5, 6:01 AM] Aziz: איך הגעת לבית ספר שדה ב"ש?
[11/6, 2:55 AM] אהרון ליפר: בגיל 26 עליתי ארצה לבאר שבע, באוקטובר 1978, והיו לי שלושה רעיונות בהם שאפתי לחפש עבודה: או מורה ביולוגיה, או עוזר מחקר ביולוגי, או מדריך טבע.  למדרשת שדה בוקר לא היה תקציב בזמן שפניתי לחוקרים שם. העברית שלי עוד הייתה דלה מדי ולא ראויה להוראה פרונטלית בכיתת לימודים. לכן, הצטרפתי לאולפן מיועד למורים עולים במגמות מדעיות ברמה מתקדמת שנמשך כחצי שנה. בסיום האולפן ניגשתי לבית-ספר שדה באר-שבע כדי לדבר עם כל מי שיהיה אחראי לקבל אותי כמדריך. הסתבר שזה היה מורה גרסני. הוא וגם יוסף אור וגם יהודית מאיר דיברו איתי. הם החליטו לתת לי צ'אנס. הם קיבלו אותי כמועמד, אבל תחילה הם אילצו אותי להשתתף בקורס הכשרה בעל ארבעה חודשים בבית-ספר שדה שדה-בוקר בהנהלת עמיר אידלמן. הייתי בקי בחלק ניכר של הנושאים כבר מהשכלתי האקדמית שרכשתי לפני שעליתי. התרומה הגדולה ביותר לי מהקורס היתה הבנייה האינטנסיבית של אוצר המילים שלי בעברית תוך כדי למידת זיהוי הצימחיה, בעלי החיים והתצורות הגיאולוגיות בן היתר של הארץ. עבדתי קשה ובמרץ כדי ללמוד את כל זה תוך זמן קצר וכאשר קורס ההכשרה הסתיים, מורה גרסני הסכים להוסיף אותי לצוות הפעיל. מאוד שמחתי להתקבל למקצוע שתמיד ידעתי בתוך לבי שנולדתי לעשות.

הגר

[11/5, 6:09 AM] Aziz: איך הגעת לבית ספר שדה?
[11/5, 4:55 PM] הגר: הי...
האמת היה לי המון מזל...
בשנת -שרות שלי ברחובות(ב״שומר הצעיר״),הייתי יחד עם כלנית, שהתקבלה לחצבה.
הלכנו יחד למל״ש של רחובות, לברר אם ניתן עוד להגיש מועמדות.
להם החברה לא נתנה באותה שנה בנות , והעבירו אותי לבאר שבע.
באתי לשישי שבת לדירה , הצטרפתי לדורית, והשאר הסטוריה ...
אני מאמינה שהשנים האלו עיצבו אותי , ואת החיים שלי עד היום..

אפי כסיף

קודם כל תודה רבה לעזיז על כל הפרוייקט הזה. ובינתיים ( כי ארצה להמשיך ולקחת חלק בבלוג ) רק לציין שמבחינתי, ההצטרפות למל"ש ב"ש עשתה עבורי 2 דברים שהיו "שעור לחיים" : א. למדתי שכשרוצים משהו ומתעקשים מספיק,לא עוזבים והופכים עולמות, ניתן להשיג אותו. הכוונה להעברת המל"ש מבית יציב למבנה היסטורי של תחנת הרכבת הטורקית. וכמובן שלמדתי גם שכשיש שותפים לחזון ( יהודית מסניף החברה בב"ש, צוות תומך, חלק מאנשי המזכירות בחלה"ט ועוד...) זה בסוף מצליח. ב. אני בטוח שהשנתיים ומשהו שביליתי במל"ש הטמיעו בי סופית שהדרך שלי בחיים , גם אם לא באופן רצוף וקבוע , תהיה לעסוק בחיבור שבין אדם לטבע ומתוך כך גם לעצמו ולסביבתו.ואכן זה הדבר שעובר כחוט השני בכל מהלך שביצעתי בחיי עד היום.
לכן, בלי פרופורציה למשך הזמן שביליתי במל"ש ב"ש ובלי קשר ישיר למה שעשיתי שם, הזמן הזה היה והינו משמעותי מאד עבורי.
בשבילי, מל"ש באר שבע היה המשך טבעי לחלוטין להחלטה שעשיתי אחרי השחרור מצה"ל בתום מלחמת יוה"כ : להיות מועלם/מורה , אבל בטבע. ללמד את הנוער, תלמידים, להכיר ולאהוב את ארצם. ההזדמנות הגיעה לאחר ש"קראו לי לדגל" - במ.החינוך חיפשו אנשים שיהיו יועצי טיולים במחוזות השונים בחלק משרה. בחלק השני , למדתי ועבדתי במל"ש . ושוב, הארועים קראו לי ומורה גרסני נדרש להתנתקות מהמל"ש והשלמת עבודת הדוקטוראט שלו. אז הפכתי גם למנהל המל"ש . ופרט לעובדה שמל"ש ב"ש חלש אז גם על שטחי צפון הנגב , דרום הר חברון וצפון מזרח סיני, לא אהבנו "לגור" במסדרון של אכסניית הנוער בית-יציב. ואני , כמובן , קפצתי על הנושא והצלחתי לקבל לטובת החלה"ט מבנה בתחנת הרכבת הטורקית ובסיועה של יהודית, רכזת סניף החברה בב"ש , אירגנו תרומה ממשפחה באר שבע'ית שעזרה למסד, לשפץ ואף להעשיר את המקום ולהפכו מרכז לחובבי טבע בעיר.
לאחר זמן לא רב {לצערי, אבל גם לשמחתי...} החלטתי לעשות מעשה ציוני ולעבור להתיישבות הכפרית {דווקא בצפון} , אבל התקופה הקצרה והאינטנסיבית הזו , בשלב של ראשית התגבשותי האישית והמשפחתית הכתיב, למעשה, את הדרך לאורו של חזון הקניית הידע והחוויה בטבע , במשך כל חיי. וגם היום, אני מחלק את זמני, בין הדרכת טיולי נוער משמעותיים בחברה להגנת הטבע לבין עיסוקי כמנחה ומוביל תהליכי שינוי בטבע. תודה ענקית לעזיז על היוזמה ולחברותים האחרותים שנפגשים איתנו בבלוג זה.

נועה אבריאל (אבני)

[11/4, 2:25 PM] Aziz: נועה איך הגעת למל"ש ב"ש?
[11/4, 5:33 PM] נועה: ב 79. מבס"ש ימית.  אחרי שצוות ההדרכה של ימית החלטנו לפרק את פעילות ההדרכה, יוסף אור יצר אתי קשר ובפגישה אתו ועם מורה גרסני הם פיתו אותי לעבור למל"ש בהבטחה שאני אהיה עוזרת מחקר של יוסף במחקרים בחולות. הבטחה שמולאה באופן חלקי בלבד.
[11/4, 5:35 PM] נועה: בימית הדרכנו בעיקר תיכוניסטים ומבוגרים ולכן גם במל"ש שיבצו אותי להדרכות כאלו. לפי מיטב ידיעתי פרצתי כך את הדרך גם למורות חילות אחרות במל"ש להדריך מבוגרים. תפקיד שהיה עד אז רק בידי המדריכים הבוגרים.

אפרת שכטר (לוי)

[11/4, 11:59 AM] Aziz: איך הגעת להיות מדריכה במל"ש ב"ש?
[11/4, 6:34 PM] אפרת שכטר לוי: באופן מקרי ביותר הגעתי להדריך במל"ש ב"ש.  סיימתי את התיכון ותאריך הגיוס שלי נקבע למרץ, כך שהיה לי המון זמן עד הגיוס. במהלך תקופה זו התנדבתי לעזור לקיבוץ אלרום במסגרת עזרה לישובים צעירים (מעין שנת שירות של פעם). באחד הימים ביקרתי אדם שעבד בחברה להגנת הטבע. הוא סיפר שבמל"ש ב"ש חסרות מורות חיילות. יצרתי קשר עם המל"ש וזומנתי לפגישה. מורה ראיין אותי, נתן לי חומר ללמוד ושלח אותי להדריך קבוצה. זה היה מבחן הקבלה שלי. החברה להגנת הטבע הקדימה לי את תאריך הגיוס לדצמבר אך את קורס המדריכים פיספסתי...

אילנה גרינשטיין

[11/4, 12:33 PM] Aziz: אילנה איך הגעת לבית ספר שדה באר שבע?
[11/4, 12:57 PM] אילנה גרינשטיין: זה סיפור קצת ארוך. אכתוב אחהצ
[11/4, 1:53 PM] Aziz: וואו, אני עכשיו ממש סקרן...

[11/4, 5:11 PM] אילנה גרינשטיין: יצאתי לטיול סיני עם החברה להגנת הטבע. התחברתי לרעיון והחלטתי שאמצא עבודה בחל"ט. ראיתי שמחפשים מתאמת טיולים, אז התראיינתי וירדתי לעוד טיול בסיני. כאשר חזרתי, התבשרתי שמשרת המתאמת כבר אוישה, אך מחפשים מזכירה לביה"ס שדה. מהר שכרתי מכונת כתיבה ותוך יומיים השתלטתי, פחות מיותר, על הדפסה עיוורת. הגעתי לראיון אצל מורה, שקיבל אותי מייד לעבודה, פשוט מפני שהוא למד ביולוגיה עם אחותי הצעירה והודיע לי שאם אני דומה לאחותי, אז זה בדיוק מה שביסש ב"ש צריך.. בקיצור, הוא חזר להתמקד באקדמיה ואני התחלתי להשתלט על העניינים. לאחר כחצי שנה מורה פרש ובועז רונטל היה אמור להחליף אותו, אך בחר להצטרף לצוות שדה בוקר. ואז יובל גורן קיבל את הירושה, אבל למרות שהיה מדריך מעולה שבמעולים, מטלות הניהול לא היו בראש שלו. היה די בלגן ובעקבות פניית " הצילו" למזכירות החברה, הם הודיעו שימנו מנהל מבחוץ. בשלב זה יוסף אור ז"ל  כינס את כולנו בביתו בדימונה ולאחר מעין דינמיקה קבוצתית, הצוות בחר בי כמנהלת. כמה ימים אח"כ הגיע יואב שגיא עם פמליה והודיעו שהם מתנגדים להחלטת הצוות, ובכלל כאן זה לא דמוקרטיה. מזכירה לא יכולה לנהל!! אורני זקס לא נבהלה מהם וסיפרה על הדרכתה הראשונה בממשית ואיך שכנעתי את מנהל בית הספר להוציא את הטיול למרות הגשמים וסיכמה: אילנה בשבילנו זאת לא רק מזכירה, אלא הרבה יותר. יוסף אור סיפר על הפגישה שהיתה בביתו ועל המלצת הצוות. יואב שגיא התעצבן וסילק את כולם  מהפגישה.. לבסוף, לאחר שהבין שאין לו ברירה, הכריז שאני אהיה " ממלאת מקום זמנית של מנהל ביסש" וברכת הדרך שלו, כאשר עמד ליד הדלת, היתה: "אני בטוח שלא יעבור חודש והצוות יקרא לנו שוב" ...נשארתי בניהול 5 שנים, ביסש ב"ש גדל מ-700 ימי הדרכה בשנה ל- 2500. כמובן שהתמזל מזלי להיות מלווה בצוות נפלא, חרוץ ומסור.
[11/4, 5:25 PM] אילנה גרינשטיין: האמת, שבהתחלה ניסיתי להתקבל לחל"ט כמדריכה, אך משאבי אנוש הודיעו לי שבחברה אין מדריכות בוגרות, רק מדריכים ומורות חיילות, ואילו לפחות היה לי תואר בביולוגיה/ ארכיאולוגיה וכו. לי היה תואר בספרות אנגלית. כמובן שהחלטתי שאותי לא מנפנפים כל כך בקלות ואם סוגרים בפני את הדלת, אכנס דרך החלון😻
תמיד תהיתי למה, למרות שרדיתי בכולם כאשר עדיין הייתי המזכירה וזה בכלל לא היה תפקידי, הם בכל זאת בחרו בי ומייד תמכו וגיבו לאורך כל הדרך.
האמת, שבגדול יואב שגיא צדק וגם לדעתי מנהל טוב צריך גם להשתפשף בהדרכה. אני הבנתי את זה מייד, יצאתי לכל השתלמות שיכולתי, עשיתי קורס מדריכים עם הצוותים הצעירים ואחכ קורס מורי דרך . שיבצתי את עצמי בהדרכות הכי קשות: מחנות נודדים, כיתות טעוני טיפוח, שבתות וחגים. כולם עבדו קשה ונתנו את הנשמה, וגם אני.

שיחות עם מדריכים

[11/4, 12:31 PM] Aziz: אפי איך הגעת למל"ש ב"ש?
[11/4, 12:47 PM] אפי כסיף: עבדתי כמדריך של"ח במקיף א ואגף הנוער רצו יועץ טיולים, אז סגרנו 1/2 משרה יעוץ במחוז וחצי במלש. בסכ"ה- משרה מלאה בחלהט...😊 מקווה שאספיק אחהצ לרשום גם משהו בבלוג...תודה

[11/4, 12:32 PM] Aziz: כרמן איך הגעת לבית ספר שדה באר שבע?
[11/4, 12:34 PM] כרמן סלע: הגעתי לבאר שבע כי הלכתי בעקבות המורה שלי
[11/4, 12:34 PM] כרמן סלע: חיפשתי עבודה ומצאתי בחברה
[11/4, 12:34 PM] Aziz: בעקבות צביקה

[11/4, 12:35 PM] כרמן סלע: כן

[11/4, 9:39 AM] Aziz: איך הגעת להיות מדריכה במל"ש?
[11/4, 10:49 AM] רבקה זלדיס: צינר דיבר עם מורה גרסני או משהו כזה
הייתי מצטיינת בעבודת גמר
(רבקה עשתה עבודת גמר על זיקיות בחולות חלוצה וסכר אצל הרמן צינר)

[11/4, 1:56 PM] Aziz: איך הגעת למל"ש ב"ש?
[11/4, 2:11 PM] שני זמר טוב: פניתי לסנטה וכבר היה מאוחר מדי, הם סיימו שיבוצים. התבאסתי. רבקה שהיא חברה שלי מהתיכון אמרה לי שאצלם עוד לא התחילו בפעולת המיון. 

[11/4, 2:24 PM] Aziz: שמיל איך הגעת לביס"ש ב"ש?
[11/4, 2:30 PM] שמיל טלקר: הי עזיז.  היה לי חבר בצבא שהשתחרר והיה מדריך בחצבה.  ירון דגני. ביקרתי אותו בחצבה ודיברנו על העבודה שלו וכך אחרי שהשתחררתי, ניסיתי להתקבל בחצבה אך הצוות שלהם היה מלא ונשלחתי לב"ש לראיון אצל אילנה.  עשיתי את הקורס עם דורית, רוית, ואורית.

[11/4, 2:07 PM] Aziz: אולי איך הגעת למל"ש ב"ש?

[11/4, 2:44 PM] אולי: רציתי להגיע באוטובוס אבל לא ידעתי באיזה קו ליסוע , אז הגעתי ברגל
[11/4, 2:07 PM] Aziz: אולי איך הגעת למל"ש ב"ש?

[11/4, 2:44 PM] אולי: רציתי להגיע באוטובוס אבל לא ידעתי באיזה קו ליסוע , אז הגעתי ברגל
כשסיימתי עבודתי במחלקה לארכיאולוגיה בב"ש , התחלתי לעבוד אצל קבלן בניין שחיפש מישהו שיעשה לו סדר במשרד. ב מקביל חיפשתי עבודה שיהיה לה ממשק ללימודי. לא זוכר איך שמעתי שאילנה מסיימת לנהל אבל הצעתי עצמי, ולאחר סדרת ראיונות, התקבלתי.
ואז באתי ברגל....  ואז יצאתי איתך להדרכה והבנתי איזו טעות עשיתי...
 חבל...  
[11/4, 2:54 PM] Aziz: המשכת עם הטעות הרבה זמן

[11/4, 2:55 PM] אולי: אכן..😥😥


[11/5, 6:04 AM] Aziz: איך הגעת לבית ספר שדה?
[11/5, 7:50 AM] אפרת סטרטינר (בראון): בוקר טוב עזיז. מה הכוונה איך הגעתי לבי"ס שדה?
[11/5, 9:45 AM] Aziz: מה הביא אותך לרצות להיות מדריכה בחברה?
[11/5, 9:46 AM] אפרת סטרטינר (בראון): אהבתי הגדולה והחיבור העמוק שלי לטבע, לטיולים ולמדבר.
[11/5, 6:10 AM] Aziz: איך הגעת לבית ספר שדה?
[11/7, 12:30 PM] מאי: היי עזיז, סליחה שלא עניתי קודם הייתי לחוצה כי כתבתי הצעה למחקר שעכשיו סיימנו. הגעתי לבית ספר שדה אחרי שלא עברתי מיונים בהר גילה ועוד מקום ואז אילנה התקשרה אלי והציעה לי לבוא למיונים

אמנון רייס

עזיז: אהלן אמנון, אולי תכתוב כמה מילים על איך הגעת להיות מדריך במל"ש ב"ש?
אמנון: אין הרבה מה לספר: בשנת 1978, התחלתי לימודי ביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. במקביל, חיפשתי עבודה בתחומים שהיכרתי (הייתי טייל ותיק עם התעניינות מיוחדת באקוסיסטם המדברי. הגעתי לד"ר מורה (מרדכי) גרסנו מעומר שהיה מנהל המל"ש באותם ימים (אילנה גרינשטיין היתה מזכירתו) ומשם הדרך היתה קצרה לקורס מדריכים ובהמשך גם מורי דרך. בתקופת עבודתי במל"ש, הדרכתי גם נוער שוחר מדע והעברתי קורס בידיעת הארץ בבית קיי למורים לספורט. לימים, הדרכתי קבוצת מיטיבי לכת של "אגד" על בסיס של טיול אחד בחודש (כולל בצפון סיני - סכר הרואיפה, קדש ברנע (עין קודראת) ומכתש חלאל).
בימי הקיץ, הצטרפתי לבתי ספר שדה קצרין ועין גדי והתמקדתי בהדרכות באנגלית של קבוצות נוער חו"ל של הסוכנות היהודית.

עזיז סובח מדריך בבית ספר שדה/מל"ש ב"ש

השתחררתי מהשירות הצבאי ב 1978 ובידי הזמנה לבוא לראיון עבודה באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לביולוגיה. הסתבר לי שהאוניברסיטה בשיתוף עם נשיונל ג'אוגרפיק החליטו ליזום סרט טבע על העכן הקטן אותו יצלם במאי וצלם של סרטי טבע בשם נתנאל יעקוב והוזמנתי לתפקיד של איש השדה של הסרט בהיותי בן טיפוחיו של הרמן צינר שהיה זואולוג באוניברסיטת בן גוריון. בתום הראיון קיבלתי את העבודה, אבל כשהובהר לי השכר הצפוי לי בגין כישורי הבנתי שצפוי לי מוות איטי וכואב ברעב... אז צעדתי אל בית יציב מקום מושבו דאז של מל"ש ב"ש. שם ישבו שתי גברות - הלנה ועדינה. לאחר שהסברתי להן שאני מחפש עבודה בבית ספר שדה ביקשו ממני להמתין לאפי כסיף שהיה המנהל אז. אפי כסיף שוחח איתי וקיבל אותי לעבודה (מדהים אותי שהוא זכר אותי לאחר יותר מ 40 שנה). משימתי הייתה להדריך חוג טבע. מהר מאוד נתקלתי ביובל גורן והוא הכיר לי את יוסף אור. יובל התלהב לצאת לחולות וכך שאר הצוות והבנות עזרו לי יחד עם יוּבָל במעקב אחרי העכנים כשהמטרה הראשית הייתה "לתפוס" את ההזדווגות של העכנים בחולות. עבדתי כל אותה שנה באוניברסיטה ובשנה שלאחריה כשהסרט נגמר עבדתי בבית החולים הוטרינרי שהיה שייך לאוניברסיטה (עדיין) ונוהל ע"י הילטון ברק ומקביל הדרכתי בבית ספר שדה ובחברת "קרקל". המשכתי בבית ספר שדה עד 1991 ובאוניברסיטה עד היום.