השתחררתי מהשירות הצבאי ב 1978 ובידי הזמנה לבוא לראיון עבודה באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לביולוגיה. הסתבר לי שהאוניברסיטה בשיתוף עם נשיונל ג'אוגרפיק החליטו ליזום סרט טבע על העכן הקטן אותו יצלם במאי וצלם של סרטי טבע בשם נתנאל יעקוב והוזמנתי לתפקיד של איש השדה של הסרט בהיותי בן טיפוחיו של הרמן צינר שהיה זואולוג באוניברסיטת בן גוריון. בתום הראיון קיבלתי את העבודה, אבל כשהובהר לי השכר הצפוי לי בגין כישורי הבנתי שצפוי לי מוות איטי וכואב ברעב... אז צעדתי אל בית יציב מקום מושבו דאז של מל"ש ב"ש. שם ישבו שתי גברות - הלנה ועדינה. לאחר שהסברתי להן שאני מחפש עבודה בבית ספר שדה ביקשו ממני להמתין לאפי כסיף שהיה המנהל אז. אפי כסיף שוחח איתי וקיבל אותי לעבודה (מדהים אותי שהוא זכר אותי לאחר יותר מ 40 שנה). משימתי הייתה להדריך חוג טבע. מהר מאוד נתקלתי ביובל גורן והוא הכיר לי את יוסף אור. יובל התלהב לצאת לחולות וכך שאר הצוות והבנות עזרו לי יחד עם יוּבָל במעקב אחרי העכנים כשהמטרה הראשית הייתה "לתפוס" את ההזדווגות של העכנים בחולות. עבדתי כל אותה שנה באוניברסיטה ובשנה שלאחריה כשהסרט נגמר עבדתי בבית החולים הוטרינרי שהיה שייך לאוניברסיטה (עדיין) ונוהל ע"י הילטון ברק ומקביל הדרכתי בבית ספר שדה ובחברת "קרקל". המשכתי בבית ספר שדה עד 1991 ובאוניברסיטה עד היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה